התפיסה המסורתית טענה כי לחץ הוא שלילי.
כיום אנחנו יודעים שלחץ יכול להיות שלילי אך גם חיובי ומה שמעניין אותנו הוא מהו האופטימום עבור כל אדם.
כל אדם מגיע לביצוע שיא בתנאי עוררות ולחץ שונים והמשחק כיום הוא לדעת כיצד לווסת את הלחץ בצורה נכונה ומותאמת.
בואו ללמוד איך אתם יכולים להתחיל להבין, לנטר ולהשתמש בלחץ בצורה הטובה ביותר עבורכם.
אז ראשית על מנת לדבר על לחץ יהיה יותר נח להגיד אותו. לחץ הוא תפיסה של חוסר איזון בין צרכים הנדרשים לביצוע המשימה (פיזיים או פסיכולוגיים) לבין יכולת התגובה, בתנאים בהם לכישלון יש השלכות חשובות (McGrath 1970). כלומר לחץ הוא סוג של יציאה מאיזון טבעי שנגרם מסטרסור חיצוני (איום חיצוני) או פנימי (בראש) ומשפיע על התפקוד ברמה הפיזיולוגית והקוגניטיבית.
האם לחץ או טוב או רע?
תלוי.
במקור לתגובת הלחץ האבולוציונית יש תפקיד חשוב בהתפתחות והגנה על המין האנושי ושיפור יכולות ההתמודדות שלו עם אתגרים. מטרתה להציל חיים במצב של סכנה. תגובת הלחץ האבולוציונית באה להכין את הגוף לפעולה מיטבית על ידי:1. עלייה פיזיולוגית: קצב ייצור ATP, הזרמת דם מוגברת, הובלת חמצן מוגברת למוח, דופק, נשימה ושימוש בפחמימות במקום שומן.2. ירידה פיזיולוגית: מערכת העיכול, פעילות הכליות ותפקוד מערכת החיסון.3. שינויים קוגניטיביים: ריכוז מוגבר ושיפור בזיכרון לטווח קצר.
על פניו, תגובת הלחץ הינה כלי מדהים להתמודדות עם אתגרים. אבל מה קורה שהתגובה יוצאת מפרופורציה?תגובת לחץ אבולוציונית נמשכת בין 30-120 שניות ולוקח עד 120 שניות להתאושש ממנה. כאשר נכנסים ללחץ ממושך ומתקשים להתאושש ממנו מתחילות הסכנות של סטרס כרוני שההשפעה שלו על הגוף לאורח זמן אינה חיובית.
כותרת ספרה של טניסאית העבר בילי ג'ין קינג "לחץ הוא פריבילגיה" ממחיש בצורה יפה כיצד ניתן להשתמש בלחץ כגורם חיובי ומקדם כאשר יודעים לווסת אותו בצורה נכונה. סליה (1974) אמר שיש לחץ רע = distrees לחץ טוב = eustress (כזה שנותן מוטיבציה, מחדד ריכוז ועוד).מרחיבים בנושא לזרוס ופולקמן (1984) שאמרו שהלחץ הרע הוא תחושה של איום והלחץ הטוב הוא תחושה של מצב מאתגר. לפיכך תפיסת אירועים כמאתגרים במקום מאיימים כלומר שיש לנו יכולת להתמודד מולם מסייעת בהתמודדות עם לחץ.
דרכי התמודדות עם לחץ:
1. גישות מבוססות פעולה (Action-Oriented Approaches) ניהול עצמי (ניהול זמן, משימות וכו…עשה ואל תעשה)ניהול אנשים שמקיפים אותי (לדעת להגיד כן אבל לא, ניהול קונפליקטים, אסרטיביות)ניהול סביבת עבודה (יצירת סביבה תומכת) 2. גישות מבוססות קבלה (Acceptance-Oriented Approaches) רלוונטי שאין ביכולתנו לשנות את התוצאותמדיטציה, אימון גופני, יצירת תשתית תמיכה חברתית,התמודדות עם שינויים ופיתוח חוסן 3. גישות מבוססות רגש ( Emotion-Oriented Approaches)התמודדות במקרים בהם הפרשנות גוררת לחץ. מיקוד פרשנות.קוגנטיבי-התנהגותי , cognitive restructuring
איך לומדים להתנהל עם לחץ ביחידות המיוחדות?
פיתוח תחושת מסוגלות- יצירת אתגרים והצלחות לאורך כל הדרך.
ברגע שמצליחים או מתקרבים ליעד- אפשר לעלות שלב. אבל להיות מודע להצלחה. הדרגתיות- לכל תהליך פיתוח יש סרגל מאמצים מותאם. בין אם זה כושר, ירי, מקצועי ואף אישי. אפשר לכוון גבוה אבל להתאים את הדרך.אחראיות- ערך עליון בפיתוח לוחמים המגביר גם את תחושת השליטה על ידי תחקירים מובנים ומדויקים אחרי כל ביצוע. גמישות מחשבתית- תרגול שינויים בלתי פוסק לצד מסגרת ברורה ויציבה.
מציאת הזון ZOF:
קיים קשר הדוק בין לחץ חרדה ועוררות על ביצוע. כל אדם מגיב אחרת ללחץ ופועל באזורי עוררות שונים הנוחים לו. לדוגמא דורון שפר לא סתם זכה לכינוי אייסמן מכוון שהיה נראה שבעוררות נמוכה הוא מגיע לביצועי שיא. לעומתו ניתן לראות שחקים היום ב NBA (לדוגמא ג'יימס הארדן) שזקוקים לרמת עוררות גבוהה מאוד בשביל להגיע לביצועי שיא. גם בצבא רואים הבדלים בעוררות לפני דרישות משימה ואולי אף אופי בין צלפים לבין מאגיסטים. למה זה חשוב? מכוון שלצערי רוב האנשים היום בעולם לא עוצרים לברר מה מה האיזור עוררות האופטימלי בשבילם ביום יום אלה נגררים אחרי מה שהסביבה מכתיבה לנו. יכול להיות שהסביבה או האנשים סביבנו צריכים עוררות אופטילית שונה משלנו ולפעמים שינויים אלו גוררים חיכוכים מיותרים, תפקוד לא אופטימלי ותסכול. לכן אני מזמין אתכם להתחיל לחקור מה האופטימום שלכם! איך עושים את זה? מאוד פשוט. ניהול יומן ביצועים שבועי- במשך שבוע מנטרים את רמת העוררות שלכם ומשווים לתחושת הביצוע במגוון משימות. זה יכול להיות במטלות בית, בעבודה, עם המשפחה ועוד... כל מה שצריך זה להכין טבלה של 5 עמודות: יום, שעה, פעילות, עוררות (1-9), איכות ביצוע (1-9) ולהתחיל למלא אותה במשך שבוע. אחרי שבוע 2 דברים מעניינים יקרו:1. המודעות שלכם למצב העוררות יגדל2. תתחילו לראות מה העוררות האופטימלית עבורכם*אחרי שלב זה ניתן להתחיל לעבוד על איך להגיע לאיזור האופטימלי בזמן ביצוע (מוזמנים ליצור איתי קשר כי אין תשובה מהירה או אחידה)
שורה תחתונה:
לחץ יכול להיות טוב או יכול להיות רע- הפרשנות שלנו ללחץ משפיע באופן משמעותי על יכולת ההתמודדות (אתגר או איום)- חשוב לפתח חוסן (יציבות) בשגרה ולפתח יכולות התאוששות ממצבי לחץ- סימולציות ושינויים קטנים לאורך החיים- כל אדם מגיב אחרת ללחץ ולכן חשוב לחקור איפה נקודה האופטימום שלכם מקווה שנהניתם:)
Cotman & Berchtold, 2002Celia, 1974Brosschot, Verkuil & Thayer 2017Lazaros & Folkman, 1984McGrath, 1970Ratey, 2008McEwen, 2000